עו"ד
נועם קוריס – על שימוע, שרה נתניהו
ועבירות מסוג פשע
בימים האחרונים מלאה התקשורת בדיווחים על כך שהיועץ
המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד הגב' שרה נתניהו, בכפוף לקיום שימוע
בעניינה.
יש בתקשורת מי שכבר חרץ את גורלה של הגב' שרה
נתניהו ופרשנים שונים אף הציעו אפשרויות להסדר טיעון של שרה נתניהו עם התביעה.
לא ברור האם אינטרס או חוסר ידע הוביל למסקנות
נחרצות וחפוזות אצל פרשנים רבים בתקשורת, אך ניכר שהסדר טיעון הנו שלב המצוי בדרך
כלל לאחר הגשת כתב אישום וכאשר הנושא כבר נמצא באולמו של בית המשפט ואיל שימוע הנו
שלב מקדמי בהרבה, אשר אינו מרמז בהכרח על הגשת כתב אישום.
עוד במקורות העם היהודי, הסבירו גדולי הפוסקים את
חשיבות מתן זכות השימוע דווקא טרם מתקבלת החלטה בעניינו של אדם, למשל כפי שהדברים נאמרו
על-ידי ר' משה איסרליש, הרמ"א, מגדולי הפוסקים
ובעל המפה (ההגהות) שעל השלחן הערוך, וממנהיגו של
המרכז היהודי בפולין במאה השש עשרה. ואלה דבריו: (שו"ת, הרמ"א, קח):
פשיטא דאי אפשר לדון בדבר בלי שמיעת הנתבע, כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא
הפסוק בספר דברים, א, טז: "ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר
שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין
גרו'
כך, בהתאם לדין בישראל של שנת 2017, מחוייבת הפרקליטות להעביר הודעה
לחשוד כאשר מועברים לטיפולה חומרים מהמשטרה בחשדות לעבירות מסוג פשע, או במקרים
מסויימים בהתאם לתפקידו של החשוד.
מכתבי היידוע נועדו לשמור על זכויות החשוד, לייעל את מהלכי התביעה
ולחסוך בהגשת כתבי אישום מקום שאין בכך הכרח. ברי, כי הליכי השימוע שהוסדרו
בהנחיות נותנים סיכוי מהותי ומשמעותי לחשודים לשכנע שאין מקום להגיש נגדם כתב
אישום. כזה הוא מצבה של שרה נתניהו. התביעה בראשותם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט
המדינה הם שאמורים לאכוף הליכי שימוע במצב שדעתם של התובעים אינה נעולה. כך מחייבת
ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון, מכוחה הוצאה ההנחיה שלעיל
"השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע
לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין. זכות
השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד
לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום
פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך
פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא
אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע
עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי. כדי שיגשים את
תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור,
מן הראוי להקפיד עליו..." (ע"פ 1053/3 הייכל נ' מדינת ישראל).
עו”ד נועם
קוריס בעל תואר שני
במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת
2004.
