Noam Kuris

יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

הנחיות לרישום עמותה חדשה



הנחיות לרישום עמותה חדשה


המעוניינים להקים עמותה חדשה יגישו לרשם העמותות: בקשה הנתמכת בתצהיר בצירוף תקנון וקבלה על תשלום אגרת הגשת בקשת הרישום, ומסמכים אחרים לפי הצורך.  (מומלץ לשמור סט מסמכים נוסף עם חתימות מקוריות אצל המייסדים או עורך דינם).


 בקשה לרישום עמותה
שני בני אדם או יותר, שהינם בני שמונה עשרה שנה ומעלה, ו/או תאגידים, (להלן: "המייסדים"), המעוניינים להקים עמותה בהתאם להוראות "חוק העמותות התש"ם - 1980" (להלן: "החוק"), ימלאו בהדפסה טופס בקשה לרישום עמותה ובו הפרטים דלהלן:


                    1. שם -
השם המוצע לעמותה: רצוי להציע מספר שמות אלטרנטיביים.  השם שיבחר לרישום חייב למלא אחר הקריטריונים המפורטים בחוק העמותות, ולהתאים לנהלים שגובשו ביחידת רשם העמותות, כדלקמן:
         א.         איסור לרשום עמותה בשם זהה או דומה, עד כדי          להטעות, לשם של תאגיד אחר או לשמות שהוצעו בבקשות רישום קודמות, או לשם תאגיד שנמחק או פורק, טרם חלפו שנתיים מיום חיסולו, ואין קשר בינו ובין הבקשה לרישום העמותה החדשה.
      הערה: היה ויתברר כי הוקמה עמותה חדשה על                                         חורבותיה של עמותה אחרת (עקב אי סדרים או קשיים  כלשהם) לא תקבל העמותה החדשה אישור "ניהול תקין" מרשם העמותות.
         ב.         איסור רישום בשם העלול להטעות (כגון: שם גוף קיים אף אם אינו  מאוגד, סתירה בין השם והמטרות, וכדומה), או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
          ג.          יש להוסיף את שם הישוב כאשר הפעילות תבוצע בתחומו או בסביבתו. 
         ד.         אם השם מורכב מראשי תיבות – יש לצרף את פירושם לשם.  בד"כ לא תרשם עמותה בשם שהוא ראשי תיבות בלבד.
         ה.         רצוי כי לכל שם יהיה מאפיין מייחד וניתן לצורך זה לעשות שימוש במטרות. אולם לא יאושר שם המבטא מטרה אחת בלבד כגון: בית כנסת, כאשר בבקשה נכתב הקמה ו/או הפעלה  של מוסדות נוספים.
           ו.          לא יאושר שם הנוגד את המטרות המיועדות לפעילות העמותה. 
          ז.          אין לערבב אותיות או מילים בשפות שונות בשם אחד.  אולם: ניתן לרשום שם בערבית או באנגלית בנוסף לשם בעברית, אלא שיש להקפיד כי שמות אלה יהיו תרגום מילולי מדויק של השם בעברית.   
         ח.         לא יאושרו מילים או הברות שאין להם משמעות ידועה. 
         ט.         בעמותות חדשות לא יאושרו שמות המצביעים על בלעדיות ו/או על ארגון גג, בעת קיומן של עמותות אחרות בתחומים זהים ו/או דומים.
          י.          כאשר בשם, במטרות או בתקנון מוזכר תאגיד או גוף בעל מוניטין, כגון: מכבי, הפועל, אליצור, חב"ד, רוטרי, בני ברית, וכדומה, או שם אדם, שאיננו מבין מייסדי העמותה, כגון: בעמותה למען פלוני, יש לצרף את הסכמתם בכתב, או הסכמת בן משפחה קרוב לגבי עמותה להנצחה, וכדומה.יחד עם זאת ההסכמה איננה גוברת על המבחנים המפורטים בסעיף זה.


        יא.        אין להשתמש במלה "עירוני" ללא המצאת אישור שר הפנים.  הנחיות לרישום עמותות עירוניות קיימות במשרדנו בנפרד, וכן במשרד הפנים- באגף לפיתוח מקומי.
        יב.        אין להשתמש במלה "ממשלתי" או "ממלכתי" כאשר למדינה לא תהייה שליטה בעמותה.
         יג.         אין להשתמש במילים: אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה, בשם המבוקש ללא אישור המועצה להשכלה גבוהה.
         יד.        אין להשתמש במילים: "איגוד" או "התאחדות" לעניין ספורט ללא המצאת אישור מאת מינהל הספורט במשרד החינוך התרבות והספורט, לנוכח ההגדרה בסעיף 1 בחוק הספורט.
        טו.        בבקשה לרישום בית כנסת קיים כעמותה חדשה שלא הייתה רשומה לפני כן כאגודה עותומאנית, יש צורך בפרוטוקול מהחלטת האסיפה הכללית של מתפללי ביה"כ, אליה הוזמנו כל המתפללים, לרישום העמותה באמצעות חברי הועד הנבחר של בית הכנסת.  בנוסף לכך יש להוסיף לשם המוצע את שם הישוב בו קיים בית הכנסת.
        טז.       יש להשתמש בכל מקום במלה "עמותה" ולא "אגודה" או "חברה" וכו'.
         יז.         לא ניתן לכלול את המילה "סניף" בשם העמותה, הואיל וכל עמותה היא ישות משפטית נפרדת ואילו המלה "סניף" מצביעה על תלות.  ניתן לעגן קשרים בין עמותות ע"י השתתפותן בייסוד ו/או בחברות בעמותות אחרות ו/או בהסכמים שונים, שאין בהם סתירות לחוק ו/או למטרות ולתקנוני העמותות.
        יח.        אף השימוש במילים: "מרכז(י)", "ארצי", "ובינלאומי", בשלב הייסוד הוא בעייתי, ויש לתת תימוכין להצדקת הכללתם בשם. 
        יט.        אין להשתמש במילה "ועד" בשם של עמותה, בעיקר עקב חשש להטעיית הציבור ועקב אי בהירות בפרוטוקולים בין שם העמותה ובין ועד העמותה כהגדרתו בחוק. 

בכל מקרה על כל עמותה להשתמש בשם שאושר לה בתעודת רישומה במלואו עפ"י הוראות סעיף 8א' בחוק, ללא קיצורים והשמטות, באותו גודל של אותיות, ולכלול בסופו את הציון "(ע''ר)", כחלק משם העמותה.


               2. כתובת –
בכתובת - מען העמותה (להלן "המען"): נכללים: שם ישוב, שם רחוב , מספר בית, מיקוד ואצל מי היא נמצאת.

החוק מחייב כל עמותה להודיע לרשם העמותות בחתימת 2 חברי ועד על דבר שינוי מען העמותה, תוך שבועיים מיום האירוע.  התעלמות מכך או כל צורה אחרת של הודעה עלולים לגרום לפגיעה בעמותה.
ניתן להוסיף למען המפורט, גם לאחר הרישום, מען אחר להתכתבויות או מס' תיבת דואר, אשר תשוייך או שייכת לעמותה, בצרוף שם הישוב בו נמצאת התיבה ומס' המיקוד שלה.
כאשר המען איננו אצל אחד המייסדים או במשרד שישא את שם העמותה, יש צורך בהסכמה בכתב של בעל המקום, אשר יודיענו במכתב התחייבות כי הוא מתחייב לדאוג להעברת הודעה כחוק אל משרדנו בדבר שינוי כתובת העמותה, דהיינו בחתימות שני חברי ועד העמותה, בטרם ינתק את הקשר עם העמותה ו/או יחדל להעניק לה שירותים, יעוץ וכדומה, ו/או בעת החלפת כתובתו, שתשמש ככתובת העמותה,  ובציון שמו או אצל מי נמצאת באותה כתובת, כגון: אצל עו"ד פלוני במשרד... (ניתן להוריד טופס מוכן באתר האינטרנט של היחידה, כמפורט להלן).   


              3. מטרות –

מטרות: יש לפרט מה תהיינה מטרות העמותה המיידיות, ז"א במה תעסוק העמותה בטווח של שנת/שנות הפעילות הראשונה/הראשונות, ולא להסתפק בציון תחומי הפעילות בלבד.  (לאחר רישום העמותה ניתן לשנות את מטרותיה באסיפתה הכללית ולעביר את הפרוטוקול בחתימות מקוריות של שניים מחברי הועד לאישור רשם העמותות).

בבקשה לרישום עמותה שמטרותיה הצלת חיים ע"י טיפול רפואי, ז"א איסוף תרומות לצורך מתן הטיפול, יש להמציא אישור רפואי כלשהו בדבר המחלה ואישור החולה אם הוא בגיר, או אישור אחד ההורים, אם החולה קטין, להקמת העמותה עפ"י השם והמטרות שצויינו בבקשה.  (מומלץ לברר במס הכנסה, היחידה לטיפול במלכ"רים, אם ניתן עפ"י הבקשה לקבל פטור מניכוי מס במקור ואישור עפ"י סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, בטרם הגשת הבקשה לרישום העמותה. אם המייסדים אינם מעוניינים באישורים הנ"ל, אין צורך לברר.)

בבקשה לרישום שמטרתה מימוש צוואה או אפוטרופסות על הקדש, יש לציין זאת במפורש, לצרף עותק מהצוואה או שטר ההקדש, ולערוך את מסמכי הבקשה והתקנון בהתאם להוראותיהם.  כל סטייה מחייבת אישור בית המשפט מראש.

כאשר המטרה היא הנצחה יש לקבל את אישור המשפחה הקרובה, וכאשר המטרות קשורות לחיילים, יחידות בצבא או פעילות צבאית, יש לקבל את אישור הפרקליט הצבאי הראשי.  (עורכי הדין המטפלים ברישום יתנו הנחיות מפורטות יותר בעניין זה).

החוק דורש במפורש כי המטרות תהיינה: חוקיות, לא תכוונה לחלוקת רווחים בין חברי העמותה, לא תשלולנה את קיום מדינת ישראל או את אופייה הדמוקרטי ולא תשמשנה מסווה לפעולות בלתי חוקיות.


               4. תצהיר -
תצהיר: יש לתמוך את הבקשה הנ"ל על כל פרטיה בתצהיר, בין אם נוסחו מצוי בגב טופס הבקשה ובין אם בדף נפרד, עליו יחתמו כל המייסדים בפני עורך –דין, ובו יצהירו על נכונותם לייסד עמותה עפ"י פרטי הבקשה, על נכונותם לכהן בה כחברי ועד,  על הסכמתם כי לצורך הבקשה יימסר לרשם מידע פלילי אודותם (מרשם פלילי ורישומים משטרתיים אחרים שרשם העמותות רשאי  לקבל לפי כל דין), וכי לא הורשעו בעבירה שיש עמה קלון.
בשם תאגיד מייסד יחתמו על התצהיר ועל טפסי הבקשה והתקנון מורשי החתימה של התאגיד ולא נציגו, אלא אם יש זהות בין שני בעלי תפקידים.

               5. פרטי
                   המייסדים -
  1. לגבי בני אדם: יש לציין את פרטיהם האישיים של             המייסדים: שם משפחה, שם פרטי, שם האב, מספר תעודת זהות (מלא), שנת לידה וכתובת פרטית מפורטת.  כל מייסד יחתום ליד פרטיו האישיים.  לגבי אזרח זר יש לרשום את מספר הדרכון, ארץ הוצאתו וכתובתו בחו"ל ולצרף צילום דפיו העיקריים.  
  2. לגבי תאגידים: יש לציין שם מלא, סוג, מספר (מלא) וכתובת התאגיד, ולצרף אישור עו"ד התאגיד לגבי הרשאים לחייבו בחתימותיהם, שאכן אותם אנשים חתמו על מסמכי הבקשה והתקנון, וכי התאגיד מוסמך להשתתף בייסוד העמותה המבוקשת בהתאם למסמכי היסוד שלו.  מורשי החתימה בשמו יחתמו ליד פרטי התאגיד ויפרטו את שם הנציג שיופיע בשם התאגיד בעמותה בצרוף מספר זהותו וכתובתו.  הנציג איננו חותם אם אינו מורשה חתימה.  יש לצרף גם פרוטוקול של המוסד המוסמך, של התאגיד, הכולל את החלטת ההשתתפות בייסוד העמותה.    
              הערה: כאשר מתבקש רישומה של עמותה למען אדם     מסויים, יש להקפיד כי אדם זה ובני משפחתו לא   יירשמו כמייסדים ואף בעתיד לא יהיו חברי העמותה.

            6. חתימות –
חתימות: על כל הטפסים והפרטים יחתמו כל המייסדים ו/או  עו"ד במקומם עפ"י ייפוי כח שיצורף, (כמפורט להלן) והכל יוגש לרשם העמותות בחתימות מקוריות (לא צילום).  המייסדים יחתמו אישית על ההצהרה בטופס הבקשה בפני עורך דין, אשר יזהירם ויאמת את חתימותיהם.  עורך דין מיופה כח יוכל לחתום על שינויים בשם המייסדים אולם לא על התצהיר/טופס הבקשה ולא על מסמכים אישיים, אם יתבקשו.
הערה: לא ניתן לקבל אימות (אישור) מסמך כ"העתק מתאים למקור" כאשר המקור איננו נמצא בתיק העמותה, גם אם נמצא אצל עורך הדין שערך את המסמכים . מומלץ לשמור לפחות מקור נוסף אצל המייסדים ו/או עורך דינם, פרט למקור שישלח אל משרדנו.

 התקנון
התקנון: לכל עמותה יש תקנון, אשר הינו כחוזה בין העמותה לחבריה ובינם לבין עצמם, ובו מפורט כיצד פועלים במסגרת העמותה.  ניתן לאמץ את התקנון המצוי, בתוספת הראשונה לחוק, להלן: "התקנון המצוי", או להציע תקנון מיוחד לעמותה, אשר הוראותיו לא יסתרו את הוראות החוק, או לשנות ו/או להוסיף סעיפים לתקנון המצוי, אשר אינם סותרים את הוראות החוק.  במקרה האחרון מומלץ למייסדים להדפיס ולחתום רק על סעיפים אלה ע"מ לחסוך בזמן בדיקת המסמכים ובכך לזרז את רישום העמותה.
בהעדר התייחסות לתקנון בבקשה, יחול באופן אוטומטי התקנון המצוי ללא תוספת סעיפים כלשהם.
הערה: בהתאם להנחיות נציבות מס הכנסה, יש להוסיף לכל סוג של תקנון, כולל התקנון המצוי, את נוסח שני הסעיפים האוסרים חלוקת רווחים, טובות הנאה ורכוש העמותה לחבריה בעת פעילות העמותה ואף בעת פירוקה. (נוסח הסעיפים נמצא בדף עזר לעניין מס הכנסה, המצורף לטפסי בקשה לרישום עמותה.
(לאחר הרישום כעמותה ניתן לשנות ו/או להוסיף סעיפים שונים לתקנונה, בהחלטת האסיפה הכללית, כמפורט לעיל בסעיף המטרות).
 
תשלום אגרת
 הגשת הבקשה-
אגרת הבקשה: יש לשלם בבנק הדואר אגרת הגשת בקשת רישום עפ"י שובר תשלום, שניתן לקבל במשרד רשם העמותות בלבד, ולצרף העתק הקבלה למסמכי הבקשה.
כל עוד לא השתנו תקנות העמותות (אגרות), התשנ"ח – 1998, ו/או הודעת העמותות, אגרות התשס"ג -2003, תהיינה האגרות כדלקמן:
סכום האגרה המלאה בשנת 2005 הינו 721 ₪, בתוספת 38 ₪ דמי פרסום הרישום ברשומות.
מייסדי עמותות שמחזורן בשנה לא יעלה על 300,000 ₪ ואשר לא תשלמנה שכר בכל צורה שהיא (לא רק משכורת), יכולים לצרף תצהיר בפני עו"ד על כך, ולשלם 360+38 ₪ בלבד, דהיינו: מחצית האגרה בתוספת דמי פרסום ברשומות.
הערה: יתכנו שינויים בתעריפי האגרות במהלך שנת 2005 או ב-2006.  התעריף שיחול הוא זה שיהיה בתוקף ביום קבלת בקשת רישום מלאה ביחידה.



רישום אגודה כעמותה - לגבי רישום אגודות עותומניות כעמותות קיים נוהל נפרד, שניתן לקבלו ביחידה.












טיפול ותגובה

כל הפרטים והמסמכים הנ"ל יוגשו למשרד הרשם ויעברו בדיקה משפטית כדי לקבוע את מידת עמידתם בדרישות החוק.

לאחר בדיקתם יכול הטיפול להימשך באחת משלוש דרכים:


1. סיום הטיפול והוצאת
 תעודת רישום:
כאשר כל הפרטים וההוראות בבקשה ובנספחיה  נראים תקינים, תודפס תעודת רישום עמותה עפ"י הבקשה, וברגע חתימתה נוסדה העמותה כאישיות משפטית עצמאית כחוק.

2. הבהרות ושינויים:
כאשר המבוקש או חלקו ו/או פרטים בתקנון אינם תקינים ו/או אינם ברורים דיים, יתבקשו המייסדים להמציא שמות חלופיים לבדיקה ו/או להוסיף הבהרות ו/או שינויים במטרות ובתקנון כתנאי להמשך הטיפול ברישום, ולהגיש המסמכים בחתימות מקוריות של כל המייסדים ו/או בחתימת עורך דין מיופה כוחם, בשמם, בצרוף הגשת העתק מאושר של ייפוי הכח.  מסמכים בעלי אופי אישי, כגון: תצהירים, לא יחתמו ע"י מיופה כח.
אין לשלוח מסמכים בפקס, או צילום.  רצוי לשמור מקור נוסף אצל המייסדים או עורך דינם.

הערה: משך זמן הטיפול בבקשה עם תקנון מצוי ללא הדפסתו מחדש אלא בסימון עובדה זו בטופס הבקשה ובצירוף מספר קטן של שינויים בו ע"ג דף נפרד, אורך זמן קצר יותר באופן משמעותי מאשר בקשה עם תקנון מיוחד.

3. סירוב:
כאשר הפרטים והנתונים או חלקם סותרים באופן חד משמעי את דרישות וכוונת החוק ו/או חוקים אחרים, יישלח אל המייסדים מכתב סירוב לרישום העמותה.  כמו כן, לא תרשם עמותה אשר מטרתה לנהל עסק או שתהווה כיסוי למיזם עסקי.  


הערות:

1.      כל עוד לא נחתמה תעודת הרישום, אף אם הודפסה, לא קיימת עמותה, ואף לא עמותה בייסוד, והמייסד/ים המציג/ים עצמו/ם כעמותה עובר/ים עבירה פלילית. כל פעולה הנעשית ע"י מייסד/ים במצב כזה היא באחריותו/תם האישית בלבד.

2.      בהנחיות אלה מדובר ברישום עמותה באופן כללי.  לגבי עמותות המתכוונות לטפל בנושאים מיוחדים או עמותות ממשלתיות או עמותות עירוניות וכו', תבואנה דרישות נוספות, בהתאם לנהלים ולחוקים המיוחדים החלים ונהוגים לגביהם, ומתעדכנים לפי הצורך.  

ניתן למצוא את ההוראות וההנחיות העיקריות לניהול עמותות לאחר רישומן, בחוק, בתקנות העמותות ובחוברת הנחיות לגבי ניהול תקין של עמותות, אשר פורסמו באתר האינטרנט של היחידה, ומתעדכנים מעת לעת. יחד עם זאת, ניתן לקבל את טפסי הבקשה לרישום עמותה

ערעור ובקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים מיום 2.12.2009





בבית המשפט העליון


בר"ם  10133/09
עע"ם  10171/09


בפני: 
כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ח' מלצר


המבקשת בבר"ם 10133/09 והמערערת בעע"ם 10171/09:

מדינת ישראל - משרד הפנים
                    
                                                    נ  ג  ד

המשיבים בבר"ם 10133/09 ובעע"ם 10171/09:

1. גריס סלים אעמיה

2. רמזי גריס אעמיה

3. רמי גריס אעמיה

4. ראאד גריס אעמיה


ערעור ובקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים מיום 2.12.2009 בתיק בש"א 1045/09 שניתן על ידי כבוד הנשיאה מוסיה ארד


תאריך הישיבה:
י' בחשון התשע"א (18.10.10)




בשם המבקשת בבר"ם 10133/09 והמערערת בעע"ם 10171/09:


עו"ד יוכי גנסין
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי     

בשם המשיבים בבר"ם 10133/09 ובעע"ם 10171/09:

עו"ד אהרון גבע      

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.      בפנינו ערעור ובקשת רשות ערעור שהם ההליכים האחרונים עד כה בסדרה ארוכה של הליכים משפטיים בהם טוענים המשיבים כי יש להכיר בהם כבעלי מעמד של תושבות קבע בישראל.
2.      ביסודם של ההליכים עומדת הטענה כי משיב 1, אביהם של משיבים 4-2, התגורר בתחומה של ירושלים שעה שנערך מפקד האוכלוסין במזרח העיר בשנת 1967. לא נפרט את שלל ההליכים שהתנהלו ונזכיר, גם זאת בקיצור נמרץ, אך את האחרונים. ביום 20.7.06 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את עתירתם של המשיבים. המשיבים הגישו ערעור לבית משפט זה (עע"מ 6909/06). בהחלטה מיום 6.4.09 נקבע, כי ראיות נוספות שביקשו המשיבים להגיש יובאו בפני הערכאה הראשונה על מנת שתחליט "האם פסק הדין עומד על כנו או שיש לשנותו". הערעור נותר תלוי בבית משפט זה. משהעניין חזר לבית משפט קמא נתבקשה עמדתה של המדינה לגבי הראיות הנוספות. במשך מספר חודשים לא הגישה המדינה את עמדתה. ביום 25.10.09 ניתן על ידי בית המשפט לעניינים מניהליים פסק דין נוסף, בלא שהובאה בפניו עמדת המדינה בשל מחדלה, בו החליט לקבל את העתירה (להלן – פסק הדין השני). משמעות פסק הדין הייתה, כמובן, שפסק הדין הקודם בוטל.

3.      המדינה הגישה בקשה לערכאה הראשונה לביטולו של פסק הדין השני. הבקשה נדחתה ביום 2.12.09. המשיבים, שזכו בעתירתם כאמור בפסק הדין השני, עתרו למחיקת ערעורם שנותר תלוי, שהרי בעקבות זכייתם בערכאה הדיונית לא היה בו עוד צורך. הערעור נמחק ביום 3.12.09. בקשה שהגישה המדינה לביטול מחיקתו של הערעור נדחתה ביום 1.4.10. עוד קודם לכן, בימים 18.12.09 ו-20.12.09, הגישה המדינה בקשת רשות וערעור נוסף לבית משפט זה. הבקשה הופנתה נגד ההחלטה מיום 2.12.09 לדחות את בקשת הביטול של פסק הדין השני ואילו הערעור הוגש נגד פסק הדין השני.
4.      לאחר שבחנו את כלל החומר הגענו לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק דינו השני של בית המשפט לעניינים מינהליים. אין ספק, כי התנהלותה של המדינה לקתה, במיוחד באי התייחסות לראיות הנוספות, כאשר ההליך הוחזר לבית משפט קמא. כלומר, אין להלין על כך שהערכאה דלמטה נתנה את פסק הדין השני בלא שעמדתה של המדינה הובאה בפניה. עם זאת, נוכח שלל הראיות שהובאו, כולל הראיות הנוספות, אין זה ברור שהתוצאה המתחייבת הייתה הכרה במעמדם של המשיבים. נראה לנו, כי הדרך הנכונה שיש ללכת בה היא להחזיר את העניין כולו לרשות המינהלית כדי שתקיים בחינה מחודשת של כל חומר הראיות, כולל כמובן הראיות הנוספות. על המשיבים לפנות איפוא בבקשה חדשה תוך 30 ימים למשרד הפנים לה יצרפו את כל החומר הרלוונטי. אם משרד הפנים יכיר במעמדם של המשיבים כתושבי קבע יגיע העניין ממילא לסיומו. היה ובקשתם תידחה יוכלו הם לעתור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים. לעת הזו ייוותר מעמדם של המשיבים כפי שנקבע בהחלטה בבית משפט זה מיום 25.2.10 (שניתנה על ידי השופט נ' הנדל), היינו כבעלי אשרה מסוג א/5. מעמד זה ייוותר בעינו עד 45 ימים לאחר שמשרד הפנים יקבל החלטה חדשה (אם מדובר בהחלטה לדחות הבקשה ובהנחה שהמשיבים יגישו כאמור בקשה חדשה תוך 30 ימים מהמצאתו של פסק דין זה).

5.      הערעור מתקבל איפוא, בקשת רשות הערעור נדונה כאילו הוגש ערעור ופסק הדין מבוטל, הכל בהתאם לאמור לעיל. עם זאת, החיוב בשכר טרחה שהושת בבית משפט קמא על המדינה ייוותר בעינו. לא ייעשה צו להוצאות בערכאתנו.



         ניתן היום, ב' בכסלו התשע"א (17.11.2010).



ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט


ערעור ובקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים מיום 2.12.2009



בבית המשפט העליון

בר"ם  10133/09
עע"ם  10171/09


בפני: 
כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ח' מלצר


המבקשת בבר"ם 10133/09 והמערערת בעע"ם 10171/09:

                    
                                                    נ  ג  ד

המשיבים בבר"ם 10133/09 ובעע"ם 10171/09:

1. גריס סלים אעמיה

2. רמזי גריס אעמיה

3. רמי גריס אעמיה

4. ראאד גריס אעמיה


ערעור ובקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים מיום 2.12.2009 בתיק בש"א 1045/09 שניתן על ידי כבוד הנשיאה מוסיה ארד


תאריך הישיבה:
י' בחשון התשע"א (18.10.10)






עו"ד יוכי גנסין
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי     





השופט א' גרוניס:

1.      בפנינו ערעור ובקשת רשות ערעור שהם ההליכים האחרונים עד כה בסדרה ארוכה של הליכים משפטיים בהם טוענים המשיבים כי יש להכיר בהם כבעלי מעמד של תושבות קבע בישראל.

2.      ביסודם של ההליכים עומדת הטענה כי משיב 1, אביהם של משיבים 4-2, התגורר בתחומה של ירושלים שעה שנערך מפקד האוכלוסין במזרח העיר בשנת 1967. לא נפרט את שלל ההליכים שהתנהלו ונזכיר, גם זאת בקיצור נמרץ, אך את האחרונים. ביום 20.7.06 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את עתירתם של המשיבים. המשיבים הגישו ערעור לבית משפט זה (עע"מ 6909/06). בהחלטה מיום 6.4.09 נקבע, כי ראיות נוספות שביקשו המשיבים להגיש יובאו בפני הערכאה הראשונה על מנת שתחליט "האם פסק הדין עומד על כנו או שיש לשנותו". הערעור נותר תלוי בבית משפט זה. משהעניין חזר לבית משפט קמא נתבקשה עמדתה של המדינה לגבי הראיות הנוספות. במשך מספר חודשים לא הגישה המדינה את עמדתה. ביום 25.10.09 ניתן על ידי בית המשפט לעניינים מניהליים פסק דין נוסף, בלא שהובאה בפניו עמדת המדינה בשל מחדלה, בו החליט לקבל את העתירה (להלן – פסק הדין השני). משמעות פסק הדין הייתה, כמובן, שפסק הדין הקודם בוטל.
3.      המדינה הגישה בקשה לערכאה הראשונה לביטולו של פסק הדין השני. הבקשה נדחתה ביום 2.12.09. המשיבים, שזכו בעתירתם כאמור בפסק הדין השני, עתרו למחיקת ערעורם שנותר תלוי, שהרי בעקבות זכייתם בערכאה הדיונית לא היה בו עוד צורך. הערעור נמחק ביום 3.12.09. בקשה שהגישה המדינה לביטול מחיקתו של הערעור נדחתה ביום 1.4.10. עוד קודם לכן, בימים 18.12.09 ו-20.12.09, הגישה המדינה בקשת רשות וערעור נוסף לבית משפט זה. הבקשה הופנתה נגד ההחלטה מיום 2.12.09 לדחות את בקשת הביטול של פסק הדין השני ואילו הערעור הוגש נגד פסק הדין השני.

4.      לאחר שבחנו את כלל החומר הגענו לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק דינו השני של בית המשפט לעניינים מינהליים. אין ספק, כי התנהלותה של המדינה לקתה, במיוחד באי התייחסות לראיות הנוספות, כאשר ההליך הוחזר לבית משפט קמא. כלומר, אין להלין על כך שהערכאה דלמטה נתנה את פסק הדין השני בלא שעמדתה של המדינה הובאה בפניה. עם זאת, נוכח שלל הראיות שהובאו, כולל הראיות הנוספות, אין זה ברור שהתוצאה המתחייבת הייתה הכרה במעמדם של המשיבים. נראה לנו, כי הדרך הנכונה שיש ללכת בה היא להחזיר את העניין כולו לרשות המינהלית כדי שתקיים בחינה מחודשת של כל חומר הראיות, כולל כמובן הראיות הנוספות. על המשיבים לפנות איפוא בבקשה חדשה תוך 30 ימים למשרד הפנים לה יצרפו את כל החומר הרלוונטי. אם משרד הפנים יכיר במעמדם של המשיבים כתושבי קבע יגיע העניין ממילא לסיומו. היה ובקשתם תידחה יוכלו הם לעתור בפני בית המשפט לעניינים מינהליים. לעת הזו ייוותר מעמדם של המשיבים כפי שנקבע בהחלטה בבית משפט זה מיום 25.2.10 (שניתנה על ידי השופט נ' הנדל), היינו כבעלי אשרה מסוג א/5. מעמד זה ייוותר בעינו עד 45 ימים לאחר שמשרד הפנים יקבל החלטה חדשה (אם מדובר בהחלטה לדחות הבקשה ובהנחה שהמשיבים יגישו כאמור בקשה חדשה תוך 30 ימים מהמצאתו של פסק דין זה).

5.      הערעור מתקבל איפוא, בקשת רשות הערעור נדונה כאילו הוגש ערעור ופסק הדין מבוטל, הכל בהתאם לאמור לעיל. עם זאת, החיוב בשכר טרחה שהושת בבית משפט קמא על המדינה ייוותר בעינו. לא ייעשה צו להוצאות בערכאתנו.
         ניתן היום, ב' בכסלו התשע"א (17.11.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט