יום ראשון, 30 ביוני 2013
נועם קוריס עורכי דין – על תרומה לקהילה
נועם קוריס עורכי דין – על תרומה לקהילה
נועם קוריס – עורכי דין תורמים לקהילה
נועם קוריס עוד תרומות למען הקהילה
נועם קוריס עורכי דין- התנדבות בקהילה
נועם קוריס עורכי דין – על תרומה לטובת הקהילה
נועם קוריס תרומות לקהילה
נועם קוריס עורכי דין לטובת הקהילה
נועם קוריס לטובת הקהילה
נועם קוריס לטובת הסטודנטים
נועם קוריס – תרומה לציבור
נועם קוריס עוד תרומה לקהילה
יום שלישי, 11 בינואר 2011
משרד עו"ד נועם קוריס ושות' קולט עובדות מפרויקט מסיכון לסיכוי
משרד עו"ד נועם קוריס ושות' קולט עובדות מפרויקט מסיכון לסיכוי
עו"ד נועם קוריס מייסד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' הודיע על ההחלטה במשרד לקלוט אל מחלקת הוצאה לפועל במשרד עובדות בתחום ההוצאה לפועל, במסגרת פרוייקט מסיכון לסיכוי.
פרויקט "מסיכון לסיכוי" הוא פרויקט ייחודי של העמותה לקידום החינוך והרווחה של תושבי תל אביב יפו. מטרתו להקנות מיומנויות עבודה עבור נשים המובטלות לאורך זמן תוך מטרה לסייע להן לצאת ממעגל העוני שבו הן מצויות, ולהשתלב במעגל העבודה. הקורס מיועד לנשים בין הגלאים 25-50 אשר לא עבדו מספר שנים או עבדו בעבודות מזדמנות פשוטות.
הדגש בתוכנית הוא על סיוע לנשים בחזרה למעגל העבודה והתמדה בו. במסגרת הפרויקט הנשים מקבלות הכשרה בתחום ההוצל"פ. המטרה להכשיר נשים להיות פקידות הוצאה לפועל.
בפרויקט ייחודי זה המטרה הנה לעזור לשלב את הנשים במסגרת של עבודה.
יום ראשון, 9 בינואר 2011
הבלוג חדש של משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
בלוג חדש של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'
משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' פותח בלוג עורכי דין חדש תחת שם המתחם (הדומיין) של אתר המשרד kurislaw.com הבלוג החדש יתאכסן בכתובת http://blog.kurislaw.com/blog
בבלוג החדש של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' יועלו על ידי עורכי הדין ועל ידי צוות המשרד תכנים שונים ומעניינים על עולם המשפט והדינים השונים בהם עוסק המשרד.
בבלוג עורכי הדין של משרד נועם קוריס ושות' יועלו בצורה נוחה גם פסקי דין מעניינים ומאמרים של עורכי הדין מהמשרד, בנושאי האקטואליה שעל סדר היום בשיח הציבורי הישראלי.
בין הניתוח האקטואלי בעין המשפטית או על ידי ניתוח משפטי של המציאות הישראלית והשלכות הסוגיות שבכותרות מקווה צוות המשרד לחלוק דעות והגיגים עם ציבור קוראי הבלוג.
ציבור הגולשים מוזמן לגלוש ולהשתתף ברב שיח בבלוג החדש כאן: נועם קוריס
באמצעות מערכת הניהול של הבלוג המבוסס על תבנית וורדפרס wordpress)), יפעל צוות המשרד גם להעלאת תכנים ומסמכים ציבוריים כך שיהיו נגישים לציבור הרחב, בדרך נוחה וידידותית.
הבלוג החדש של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' מועלה לאוויר בנוסף לבלוגים האישיים שמפעיל עו"ד נועם קוריס
בלוג המשרד החדש מועלה גם בנוסף לבלוגים השונים בהם עורכי הדין ממשרד נועם קוריס ושות' כותבים מפעם לפעם ובינהם
www.adv-blog.com (בלוג עורכי דין) www.lawyers-blog.org (בלוג עורכי דין) www.israel-law-blog.com (בלוג עורכי דין) ועוד.
יום רביעי, 29 בדצמבר 2010
יום חמישי, 23 בדצמבר 2010
משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' הגיש תביעה ייצוגית לשיפור תנאי עובדי הציבור, לקוחותיהם של בנק יהב וחברת הניהול הלמן אלדובי
התביעה הוגשה בעקבות הימנעות הנתבעים מתשלום ריבית קופה וגביית השתתפות בהפסדים מעמיתי הקופה שלא על פי תקנון קופת הגמל.
על פי כתב התביעה מבקש התובע הייצוגי להגדיר את התובעים שאותם ייצג ככלל עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי המשיבים בין השנים 2004-2009 בהן לא עודכנו התקנונים על פי דין.
התובע הייצוגי טוען, כי עמיתי הקופות יהיו זכאים לקבל החזר בגין הכספים שנגבו מהם שלא כדין ושלא על פי הוראות התקנון, בכל החודשים בהם בוצעה הפקדה או העברה על ידם ובד בבד הקופות הפסידו כספים.
בסך הכל מעריך התובע הייצוגי את נזקם של כלל התובעים חברי קבוצות תובעים בכ-12 מיליון שקל שהנתבעים לכאורה שלשלו לכיסם.
התובע שהגיש את התביעה באמצעות משרד נ. קוריס ושות' טוען בנוסף, כי יהב ואלדובי הפרו גם את התקנונים של לפחות שש קופות גמל (חריש, ערד, רותם, תל"ם, עומרים ויהבית).
הנתבעים גבו כספים שלא היו רשאים לגבות, על פי הוראות התקנונים, והפרו את חובת הנאמנות שלהם כלפיו וכלפי יתר העמיתים בכך שנקטו בפעולות נוספות שיש בהן הטעיה חמורה כנגד העמיתים בקופה, בקשר עם תקנוני הקופות.
בנוסף, מבקש התובע בכתב התביעה שהגיש משרד קוריס, להורות לבנק יהב ולהלמן אלדובי להימנע מלהטעות בפרסומיהם את הציבור בכללותו ואת עמיתי הקופות בפרט, ולהוציא תחת ידו צו האוסר על הנתבעים לפרסם את תקנוני הקופות, כפי שהם מפורסמים, ללא אזהרה ו/או הבהרה מפורשת לגבי אי תשלום ריבית קופה וחיוב בהשתתפות בהפסדי קופה, בדרכם של המשיבים לנהל את הקופות, בניגוד להוראות מפורשות של התקנונים.
תביעה ייצוגית: נועם קוריס עורכי דין שינו לטובת הציבור את תנאי עובדי הציבור בקופות הגמל על ידי תביעה ייצוגית שהגישו
בתביעה הייצוגית שהוגשה מבקש התובע הייצוגי להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא מייצג בתביעה, ככל עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי המשיבים בין השנים 2004-2009 לאור פרסומי הקופות, וטוען כי עמיתי קופות הגמל יהיו זכאים לקבל החזר בגין הכספים שנגבו מהם שלא כדין.
בסך הכל מעריך התובע הייצוגי את נזקם של התובעים בכ-12 מיליון שקל שהנתבעים קיבלו לכיסם או נמנעו מלשלם לתובעים, בניגוד להוראות התקנונים.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע הייצוגי בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים רגולאטורית לשלם ריבית לפי החוק, אבל הפסקת תשלום הריבית באה ללא הודעה ותוך הטעיה חמורה בפרסומים שלא עודכנו בהתאם.
את הפרסומים של הקופות בתקנוני קופות הגמל טוען עורך דין נועם קוריס לא שינו הנתבעים כבר 5 שנים".
וואלה נגד מלך דואר הזבל הישראלי
נ. קוריס ושות' בידיעות אחרונות מוסף כלכלה. 2005
תביעה בסך 2.5 מיליון ₪ בנושא שיווק בדואר אלקטרוני הועברה לטיפולו של משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' שמטפל בטענות לפיהן וואלה! מנסה לפגום בתחרות בתחום השיווק בדואר אלקטרוני.
אמיר גנס מחברת ניו אפרוצ' מסר, כי הוא משוכנע שעו"ד נועם קוריס ישכנע בעמדותיו בנושא.
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' טיפל בהצלחה בעוד תביעה בנושא דואר אלקטרוני, על סך של 2.5 מיליון ₪
תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005
אמיר גנס מנכ"ל חברת ניו אפרוצ' מסר ל- NRG, כי : "א.ג ניו אפרוצ' פועלת בהתאם לחוק ואף למעלה מכך. כל ייחוס אחר לחברה או לעומד בראשה גובל בלשון הרע ויטופל מיידית בהליך משפטי. אני מציע למתחרים להתחיל להתחרות באופן עסקי, ולא באופן המשפטי, בפרסום בדואר אלקטרוני, מכיוון שבשני התחומים, נכון לעכשיו, ידם על התחתונה. איכות השרות של ניו אפרוצ' מביאה לעיתים את מתחרותיה למתקפות נואשות שהינן למעשה חסרות עילה משפטית."
גנס המיוצג על ידי עו"ד נועם קוריס ושות' הוסיף, כי" נסיונה של וואלה לפגום בתחרות על ידי פניה מיותרת לבית המשפט יטופל על ידי משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות', מהמובילים בתחומי משפט מסחרי, דיני מחשבים ודיני האינטרנט. אני מבקש לציין לציבור המפרסמים כי התקלות להן טוענת וואלה הן רק בוואלה, ואצלנו בניו אפרוצ' הכל בסדר, כפי שנאמר: 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת...'".
לאור פניית משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' תפצה עיריית תל אביב בגין רשלנותה
נ.קוריס ושות' – ב 'המקומון תל אביב' 2004
נועם קוריס ושות' הצליחו לשכנע את עיריית תל אביב לפצות במהירות נכה שנפל לאור רשלנות לכאורה של עיריית תל אביב, אף ללא צורך בדיונים ממושכים בבתי המשפט ותוך קבלת פיצוי מהיר ויעיל מהעייריה.
נועם קוריס משרד עורכי דין שיפר באמצעות פניה לבית המשפט, את התנאים בקופת הגמל לטובת עובדי הציבור
פורסם ב YNET שתביעה ובקשה לאשרה כייצוגית ב-12 מיליון שקל, הוגשה אתמול (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי משרד עורכי דין נ. קוריס ושות'.
התביעה שהוגשה על ידי עו"ד נועם קוריס טוענת נגד בנק יהב והלמן אלדובי קופות גמל בע"מ שאלו הטעו את הצרכנים שמנהלים את כספיהם בקופות, היינו את עובדי הציבור.
כתב התביעה מתאר כיצד בנק יהב והלמן אלדובי שאליהם הועבר ניהול קופות הגמל, הפרו את תקנון קופת הגמל וגבו כספים בניגוד לדין, מהתובע הייצוגי ומעמיתים נוספים שהפקידו את חסכונותיהם בקופות, בכך שנמנעו מלשלם להם ריביות שהיו חייבים לשלם על פי תקנוני הקופות אותם פרסמו הנתבעים באינטרנט.
התובע באמצעות עו"ד נועם קוריס טוען בנוסף, כי יהב ואלדובי הפרו גם את התקנונים של לפחות שש קופות גמל (חריש, ערד, רותם, תל"ם, עומרים ויהבית), גבו כספים שלא היו רשאים לגבות על פי הוראות התקנונים, והפרו את חובת הנאמנות שלהם כלפיו וכלפי יתר העמיתים בכך שנקטו בפעולות נוספות שיש בהן הטעיה חמורה כנגד העמיתים בקופה.
התובע הייצוגי באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' הגיש תביעה ייצוגית נגד בנק יהב והלמן אלדובי בדרישה לשפר את תנאי עובדי הציבור בקופות הגמל
כתב התביעה מגולל, כיצד בנק יהב והלמן אלדובי הפרו את תקנון קופת הגמל ונמנעו לשלם את הריביות כמתחייב על פי התקנון.
התובע הגיש את התביעה והבקשה באמצעות משרד נ. קוריס ושות' והסביר, כי בנק יהב וחברת קופות הגמל של הלמן אלדובי הפרו את התקנונים של לפחות שש קופות גמל (חריש, ערד, רותם, תל"ם, עומרים ויהבית).
הנתבעים גבו כספים שלא היו רשאים לגבות על פי הוראות התקנונים, והפרו לכאורה גם את חובת הנאמנות שלהם כלפיו וכלפי יתר העמיתים עובדי הציבור, בכך שנקטו בפעולות נוספות שיש בהן הטעיה חמורה כנגד העמיתים בקופה, בקשר עם הוראות תקנוני הקופות.
בתביעה שהוכנה במשרד עו"ד נועם קוריס ביקש התובע הייצוגי להגדיר את קבוצת התובעים שייצג בתביעה, ככל עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי המשיבים בין השנים 2004-2009, וטען כי עמיתים אלו יהיו זכאים לקבל החזר בגין הכספים שנגבו מהם שלא כדין, בכל החודשים בהם בוצעה הפקדה או העברה על ידם, הפסידו הקופות כספים, בניהולם של יהב ואלדובי. בסך הכל מעריך התובע הייצוגי את נזקם של התובעים בכ-12 מיליון שקל.
בנוסף, ביקש התובע הייצוגי מבית המשפט להורות לבנק יהב ולחברת קופות הגמל של הלמן אלדובי להימנע מלהטעות בפרסומיהם את הציבור בכללותו ואת עמיתי הקופות בפרט מעתה ואילך, ולהוציא תחת ידו צו האוסר על הנתבעים לפרסם את תקנוני הקופות, כפי שהם מפורסמים, ללא אזהרה ו/או הבהרה מפורשת לגבי אי תשלום ריבית קופה וחיוב בהשתתפות בהפסדי קופה, בדרכם של המשיבים לנהל את הקופות, בניגוד להוראות מפורשות של התקנונים.
עו"ד נועם קוריס ממשרד נ. קוריס ושות' המייצג את התובע היצוגי, מסר ל"כלכליסט": "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים". קוריס הוסיף כי "הפרסומים הם כאלה שהנתבעים חייבים לפרסם לפני שמשקיעים אצלם כספים, לפי חוק קופות הגמל בתקנונים, אבל שכשמשקיע רוצה להשקיע אצלם, תנאי התוכנית שהם מספקים לו פשוט לא נכונה ומטעה והמשקיעים מגלים זאת רק בדיעבד".
עסקים קטנים ובינוניים וחוק הספאם- כיצד עסקים קטנים ובינוניים יכולים לשווק באינטרנט מבלי לעבור על החוק/ עו"ד נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס ושות'
איך מפרסמים באינטרנט לפי החוק הישראלי
אפשר לפרסם גם לפי חוק דואר הזבל. ס' 30(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח 2008 המוכר כחוק דואר הזבל או חוק הספאם. החוק מאפשר בתנאים מסוימים לפרסם ללקוחות העסק באמצעות האינטרנט, בדואר אלקטרוני ואפילו באמצעות פקסים ומסרונים (SMS). מומלץ לדעת את הכללים החדשים שיש לעמוד בהם, בכדי שהפרסום של העסק יהיה בהתאם לכללים ויביא לקוחות חדשים וחוזרים לעסק ללא תביעות אזרחיות, כפי שהחוק מעודד.
החוק בישראל קבע פיצוי של עד 1,000 ₪ ללא הוכחת נזק לכל נמען שקיבל הודעה אלקטרונית שלא לפי הכללים. מאז כניסת חוק דואר הזבל ס' 30(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח 2008, הוגשו בישראל תביעות אזרחיות פרטיות לבתי המשפט ובמספר מקרים אף הוגשו לפי אותו החוק, גם תביעות ייצוגיות.
חוק דואר הזבל מעודד אכיפה אזרחית ולפיו ביקשו התובעים בתביעות הייצוגיות לייצג את כלל נמעני הדואר הפרסומי האסור לטענתם, כך שדרשו מהעסקים ששלחו את ההודעות הפרסומיות סכומים של מיליוני שקלים כפיצוי, ללא הוכחת נזק.
התביעות הייצוגיות שהוגשו טרם הוכרעו בטווח הזמן הקצר יחסית מאז כניסת החוק, אך ניכר שבבתי המשפט בערכאות הנמוכות החלה מגמה של עליה בסכומים הנפסקים. בבתי המשפט נרשמות לאחרונה פסיקות רבות והולכות של הסכומים המקסימאליים לפיצוי בגין כל הודעה, כאשר התובעים שכנעו שההודעות הפרסומיות נשלחו ללא הסכמתם ושלא לפי החוק.
חשוב לומר, שלמרות שנוסח החוק החדש כולל גם סנקציה פלילית, משטרת ישראל פרסמה שאין בכוונתה לאכוף את חוק דואר הזבל והיא מותירה בינתיים את אכיפתו לנמענים עצמם באמצעות אכיפה אזרחית.
פרסומים אלקטרוניים בעולם
הנתונים שמסרו ספקיות האינטרנט בישראל וברחבי העולם עד לפני מספר שנים לימדו, שלמעלה מ- 80% מתעבורת הדואר האלקטרוני הוא דואר זבל בלתי רצוי, עד כדי איום על המשך מתן שירותי הדואר האלקטרוני הרגילים.
לאחר הסדרת דרכי הפרסומת באמצעות דואר אלקטרוני בארה"ב ובאירופה הסדיר גם המחוקק הישראלי את המותר והאסור בשיווק אל תיבות המייל בישראל, תוך שיצר מנגנון המשלב את החקיקה בארה"ב ((opt-out.והחקיקה באירופה ((opt-in.
עקרונות המנגנון האמריקאי הנם שניתן לשלוח דואר פרסומי כל זמן שהנמען לא ביקש במפורש להפסיק לקבלו. המנגנון האירופאי אימץ את הגישה על פיה ניתן לשלוח דואר פרסומי רק לנמען שהסכים מראש ובפעולה אקטיבית לקבל את דבר הפרסומת.
בישראל לאחר דיונים ומגוון לא מבוטל של הצעות חוק פרטיות וממשלתיות שהונחו על שולחנן של וועדות המדע והחקיקה במהלך השנים, התגבש מנגנון ישראלי ייחודי המשלב בין גישת ה- opt-inלגישת ה- opt-out
חוק דואר הזבל הישראלי
החוק בישראל הפריד בין פרסום באמצעות עלוני נייר אל תיבות הדואר הקונבנציונאליות ובחר להתיר ולא להגביל את הפרסומות בדרך זו, כך שהתמקד רק בפרסומות שנשלחות באמצעים אלקטרוניים.
ההגבלה שנקבעה בישראל על הפרסום באמצעים האלקטרוניים נבעה מהרצון לרסן את היכולות הטכנולוגית שהתפתחו ושאפשרו לשלוח בקלות ובעלויות נמוכות, פרסומים לא רצויים ובלתי מבוקרים, שעמדו לדעת המחוקק, להציף מיליוני תיבות מייל אישיות, פקסים וטלפונים סלולאריים.
גם במקרים בהם הותר לפרסם על ידי משלוח הודעות פרסומיות נקבעו כללים רגולאטורים שנועדו להגן על מקבלי ההודעות הפוטנציאלים.
באילו אמצעים טכנולוגיים מותר לפרסם ?
מלבד עלוני הנייר עודד המחוקק את העסקים לפרסם באינטרנט באמצעות באנרים (פס פרסום), או מאמרים שיווקים שמפורסמים על גבי אתרי האינטרנט ומוצגים לעיני כל אך אינם פולשים אל תיבות המייל הפרטיות, בצורה בלתי מוזמנת.
מטרת החוק הינה למנוע את משלוח ההודעות הפרסומיות למי שאינו מעוניין בהן ולכן מותר לשלוח בישראל הודעות פרסומיות לרשימות תפוצה שנמעניהן אישרו מראש ובצורה אקטיבית את קבלת דברי פרסומות מהשולח, בצורה מפורשת.
קיים רצון לעודד גם פנייה אל לקוחות קיימים או לקוחות פוטנציאליים שקיימו מגע כלשהו עם העסק בעבר והשאירו את פרטיהם מרצונם. לכן, מותר לשלוח הודעות פרסומיות לאלו שמסרו את פרטיהם, ככל שניתנה להם הודעה מראש שייתכן ויישלחו אליהם הודעות פרסומיות. במקרים כאלו התנאי הוא שהפרסומות שתשלח תהיה בקשר למוצר או שירות דומים, לאלו שלגביהם התעניינו בעבר.
במקרים שהלקוחות עצמם הם בתי עסק, מתיר החוק לפנות גם בפנייה חד פעמית בתנאי שפניה יחידה זו לא תהיה בעצמה פניה פרסומית, אלה תהיה פניה לקבלת הסכמת הנמען לכך שישלחו לו על ידי העסק בעתיד, הודעות פרסומיות.
על מה חשוב להקפיד ?
בכל מקרה בו נחליט לפרסם על ידי האמצעים האלקטרוניים המנויים בחוק עדיין חשוב להקפיד תמיד לאפשר לנמענים להסיר את עצמם מרשימת התפוצה שלנו בכל עת ובדרך פשוטה, קלה וללא עלויות מיוחדות.
ניכר שבתי המשפט החמירו במיוחד עד כה עם עסקים שהמשיכו לשלוח הודעות פרסומיות לנמענים גם לאחר שהתבקשו להפסיק לשלוח פרסומים לאותם הנמענים.
המחוקק קבע כללים מיוחדים לגבי דרך ההודעה לנמענים על זכותם לדרוש את הפסקת שליחת הפרסומות אליהם ונקבעו גם קביעות רגולציה להגנה על הנמנעים ולמשל חובת המפרסם לציין שת שמו וזהותו ואף לציין בשורת הכותרת של הודעת המייל הפרסומי, שמדובר בפרסומות.
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי
עורך דין נועם קוריס עוסק בייעוץ ומתן חוות דעת לעסקים בתחום השיווק האלקטרוני.
חופש הביטוי לא נועד בכדי להכשיר עבירות פליליות כהטרדה ואיומים
מה משמעות הגבלת הביטוי על יהונתן קלינגר והאיסור על חברו ערן ורד להמשיך להטריד את קציני בית המשפט ובני משפחותיהם.
ניתוח לאור מתן צו למניעת הטרדה מאיימת בפסק הדין ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד
בפס"ד בתיק עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי.
בית המשפט כבר קבע בעבר, שחופש הביטוי הנו חופש מהדרגה הנעלה ביותר ועל כן הוא משתרע על כל צורות הביטוי; חופש הביטוי כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות וגם של דעות חריגות; חופש הביטוי משתרע על פי פסיקות בית המשפט על דעות שאוהבים לשמוע וגם על דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש הכמעט מוחלט להביע דעות שונות ומנוגדות – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).
למרות שבית שבית המשפט קבע שגבולות חופש הביטוי הוא העדר גבולות לחופש הביטוי, הרי שבמקרים חריגים, גם הלגיטימיות הבלתי נגמרת שנותן חופש הביטוי לשקר ולאמירת דברים שאינם אמת כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), עדיין. חופש הביטוי לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.
בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, גרר עו"ד יהונתן קלינגר את מרשו ערן ורד לפסיקה של צו למניעת הטרדה מאיימת נגדו, עד שבאותו הדיון הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי, למרות חוות הדעת השגויה של יהונתן קלינגר.
באותו הדיון, דחה בית המשפט שוב את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, האוסר על מרשו לפי חוק לבצע חלק מפעולותיו של ערן ורד, אותן נקבע שאסור לבצע במדינת ישראל, למרות הערך העליון השזור בחופש הביטוי.
בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ 5934/05 ובש"פ 6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר בית המשפט העליון, כבוד הנשיא דאז, השופט אהרון ברק, כי:
"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. עניין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."
בפסק דינו, הדגיש בית המשפט העליון שרק במקרים חריגים וצורמים בצורה קיצונית, בהם קיימת הסתברות שמגיעה לדרגת היתכנות של קרובה לוודאות שניצולו לרעה של חופש הביטוי יפגע בפועל באינטרס הציבורי, יגבל בית המשפט את החופש להתבטא בצו שיפוטי.
הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר ולאכזבתו של יהונתן קלינגר, מלמדים, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות הצליח יהונתן קלינגר למצוא את הדרך המהווה ניצול לרעה של חופש הביטוי.
פעולותיו של ערן ורד מסתבר, אינן מוגנות במטרתו האמיתית של חופש הביטוי שכן מעשיו מנצלים לרעה את יסודות הדמוקרטיה ונראה שנועדו מלכתחילה בכדי לפגוע באינטרס הציבורי ובמהות הדמוקרטיה עצמה.
נזכיר שכדבריו של כבוד הנשיא אהרון ברק הערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."
בית המשפט באותו עניין המשיך והסביר את קביעותיו לגבי גבולות חופש הביטוי.
בית המשפט קבע בפסק דינו, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"
כותב גילוי הדעת הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי
הירשם ל-
רשומות (Atom)